מיפוי אווירי חולל מהפכה בענפים רבים – מבנייה ועד ניטור סביבתי – על ידי יצירת ייצוגים מדויקים ומפורטים של פני הקרקע. שתי מהשיטות הנפוצות ביותר למיפוי אווירי הן סריקת LiDAR (זיהוי ומדידת אור) ופוטוגרמטריה. לכל אחת מהטכנולוגיות יתרונות ושימושים שונים, והבחירה ביניהן תלויה בגורמים כמו סוג הפרויקט, דרישות הדיוק ותנאי הסביבה.

במאמר זה נבחן את ההבדלים בין סריקת LiDAR לפוטוגרמטריה, נציג את היתרונות והחסרונות של כל שיטה, ונעזור לכם להבין איזו טכנולוגיה מתאימה יותר לצורכי המיפוי שלכם.

מהי סריקת LiDAR?

טכנולוגיית LiDAR משתמשת בלייזר למדידת מרחקים בין החיישן (בדרך כלל מותקן על מטוס או רחפן) לבין פני הקרקע. החיישן משדר פולסים מהירים של אור לייזר, שפוגעים בפני השטח ומוחזרים אל החיישן.

החזרי הלייזר מעובדים ליצירת “ענן נקודות” תלת-ממדי מדויק, שניתן להמירו למפות, מודלים תלת־ממדיים, מודלים טופוגרפיים ואף לשירותי Scan to BIM. שילוב זה מאפשר יצירת מודלים תלת־ממדיים עשירים ומדויקים של סביבות ומבנים קיימים – לשיפור תכנון, ביצוע ותחזוקה בפרויקטים שונים.

יתרונות מרכזיים של LiDAR:

• דיוק גבוה – מספק נתוני גובה מדויקים ויכול לחדור דרך צמחייה, ולכן מתאים במיוחד ליערות, שטחים הרריים וסביבות מורכבות.
• איסוף מהיר של נתונים – אידיאלי לפרויקטים בקנה מידה גדול.
• עובד בתנאי ראות ירודים – אינו תלוי באור נראה, ולכן מתאים גם למזג אוויר מעונן או חשוך.

חסרונות:

• עלות גבוהה – ציוד LiDAR יקר יותר, וגם עיבוד הנתונים דורש משאבים.
• מיעוט בפרטים ויזואליים – מצטיין במדידת מרחקים וגבהים, אך לא מתעד צבעים וטקסטורות – דבר שיכול להיות קריטי בפרויקטים מסוימים.

מתי כדאי להשתמש ב-LiDAR?

• מיפוי טופוגרפי נרחב וסקרים גיאודטיים
• ניתוח צמחייה וייעור
• תכנון תשתיות, כבישים ומסילות ברזל
• אזורים עם צמחייה צפופה או שטח קשה לגישה
• פרויקטים הדורשים מדידת גובה וקווי גובה מדויקים

מהי פוטוגרמטריה?

פוטוגרמטריה עושה שימוש בצילומים אוויריים באיכות גבוהה (מצלמות על גבי רחפנים או מטוסים), שמעובדים בתוכנה ייעודית ליצירת מפות ומודלים תלת־ממדיים. השיטה משווה בין תמונות חופפות שצולמו מזוויות שונות כדי לחלץ מידע מרחבי וליצור מודלים חזותיים מפורטים.

יתרונות מרכזיים של פוטוגרמטריה:

• תמונות באיכות גבוהה – מאפשרת יצירת מפות עם פירוט חזותי גבוה, כולל צבע וטקסטורה – מושלם לאדריכלות וניתוח שימושי קרקע.
• עלות נמוכה יחסית – פחות יקרה מ-LiDAR, במיוחד בפרויקטים קטנים.
• גמישות בשימוש – מתאימה למיפוי שטחים, תשתיות, נוף ועוד.

חסרונות:

• דורשת תנאי מזג אוויר טובים – מבוססת על אור נראה ולכן אינה מתאימה למזג אוויר סגרירי או חושך.
• מוגבלת באזורים עם צמחייה צפופה – לא מצליחה “לראות” את הקרקע שמתחת לעצים ושיחים.

LiDAR מול פוטוגרמטריה – איזו טכנולוגיה מתאימה יותר למיפוי אווירי?

הבחירה בין הטכנולוגיות תלויה בדרישות הפרויקט הספציפיות:

טופוגרפיה וצמחייה:

• LiDAR: מתאים יותר לאזורים עם צמחייה עבותה כמו יערות – חודר את החופה ומודד את הקרקע.
• פוטוגרמטריה: פחות מדויקת באזורים עם כיסוי צמחייה עבה.

דרישות דיוק:

• LiDAR: מספק רמת דיוק גבוהה במיוחד במדידות גובה ושיפוע.
• פוטוגרמטריה: מספקת מודלים מפורטים, אך עשויה לא להספיק ליישומים הנדסיים מדויקים.

תקציב:

• LiDAR: יקר יותר – אך שווה את ההשקעה בפרויקטים גדולים ומדויקים.
• פוטוגרמטריה: זולה ונגישה יותר, מתאימה לפרויקטים קטנים או בתקציב מוגבל.

תנאי תאורה ומזג אוויר:

• LiDAR: פועל גם בתנאי עננות, חושך וערפל.
• פוטוגרמטריה: דורשת תאורה טבעית טובה – פחות יעילה בימים מעוננים.

עיבוד נתונים:

• LiDAR: דורש תוכנות ייעודיות ועיבוד כבד.
• פוטוגרמטריה: עיבוד פחות מסובך, במיוחד באזורים קטנים.

מתי כדאי להשתמש בפוטוגרמטריה למיפוי אווירי?

• פרויקטים נדל”ניים ואדריכליים הדורשים הדמיה חזותית
• תכנון עירוני וניתוח שימושי קרקע
• תיעוד אתרי מורשת ויצירת מודלים תלת־ממדיים
• פרויקטים קטנים עד בינוניים בתקציב מוגבל
• אזורים עם מזג אוויר טוב וצמחייה דלילה

סיכום: כיצד תבחרו את הטכנולוגיה המתאימה לפרויקט שלכם?

שתי הטכנולוגיות – LiDAR ופוטוגרמטריה – מציעות יתרונות ייחודיים למיפוי אווירי. אם נדרש דיוק גבוה במיוחד או עבודה בשטח מאתגר – LiDAR הוא כנראה הבחירה הנכונה. לעומת זאת, אם הדמיה חזותית חשובה יותר, ויש מגבלת תקציב – פוטוגרמטריה היא פתרון מצוין.

ההחלטה הסופית צריכה להתבסס על מטרות הפרויקט, תנאי השטח והתקציב. מומלץ להתייעץ עם מומחה למיפוי אווירי כדי לבחור את הפתרון המדויק והיעיל ביותר עבורכם.