תעשיית הרחפנים החקלאיים העולמית חווה צמיחה חסרת תקדים, עם שיעורי אימוץ מרקיעי שחקים – הודות להתקדמות טכנולוגית ולהבשלה רגולטורית. על פי הדוח השנתי הרביעי של DJI Agriculture, שנחשף בתערוכת Agrishow 2025 בברזיל, רחפנים חקלאיים הפכו לכלי חיוני בחקלאות המודרנית ברחבי העולם. הם משנים את הדרך בה מעבדים שטחים ומביאים יתרונות סביבתיים וכלכליים משמעותיים.
עם זאת, למרות ההתקדמות וההכרה הגוברת ביתרונותיהם, חקלאים עדיין מתמודדים עם חסמים מרכזיים באימוץ הטכנולוגיה. בדוח זה נבחן את מצב הענף כיום ואת מה שנדרש להמשך הצמיחה.
צמיחה שיא והשפעה סביבתית
עד סוף 2024, פעלו ברחבי העולם כ-400,000 רחפנים חקלאיים של DJI – עלייה של 90% בהשוואה לשנת 2020. רחפנים אלו ריססו בשטח כולל של למעלה מ-500 מיליון הקטארים בלמעלה מ-100 מדינות, על פני יותר מ-300 סוגי גידולים. האימוץ הנרחב הביא לתועלות סביבתיות ניכרות, בהן חיסכון של כ-222 מיליון טון מים והפחתת פליטת פחמן בכ-30.87 טון.
בדוחות קודמים צוין כי השימוש ברחפנים הפחית את השימוש בתכשירים כימיים בכ-47,000 טון והקטין את פליטות הפחמן ב-25.72 מיליון טון – כמות המקבילה לקליטת פחמן של 1.2 מיליארד עצים בשנה. מדובר בהוכחה ברורה לתרומתם לחקלאות בת קיימא.
לצד זאת, הענף נהנה גם מהשקעה בהכשרות – כ-6,000 מדריכים הכשירו מעל ל-300,000 טייסים ברחבי העולם. לדברי יואן ג’אנג, ראש מערך המכירות הגלובלי ב-DJI Agriculture: “הודות למדיניות מבוססת מחקר ולתהליך הכשרה ברור, נרשמה עלייה חדה באימוץ הטכנולוגיה בקרב צעירים ונשים.”
רגולציה מתקדמת מזרזת את האימוץ
אחד הגורמים המרכזיים לצמיחה הוא שינוי במדיניות הרגולציה. גופים תעופתיים במדינות רבות מאמצים מדיניות ידידותית לחקלאים שמקלה על אימוץ חקלאות מדויקת. לדוגמה, רשות התעופה האזרחית של ברזיל (ANAC) פישטה את הנהלים – וכיום נדרש רק רישום הרחפן ורישוי הטייס. גם ארגנטינה וספרד צמצמו מגבלות ואפשרו הפעלה נוחה יותר של רחפנים חקלאיים.
רוב המדינות כבר מסווגות רחפנים חקלאיים ככלים בעלי סיכון נמוך, ומשווים את רגולציית השימוש בהם לרכבי ריסוס קרקעיים.
חידושים טכנולוגיים שמטפלים באתגרים מרכזיים
אחת הבעיות המרכזיות בשימוש ברחפנים לריסוס היא “סחף חומרי הדברה” (pesticide drift). DJI שיפרה משמעותית את הנושא באמצעות עיצוב חדש של פיות ריסוס ואופטימיזציה של תנועת האוויר, לאחר סדרת ניסויים גלובליים בין 2021–2024. כמו כן, פותחו קווים מנחים למזעור סחף – כולל תנאי רוח מומלצים, גובהי טיסה וגודל טיפות מותאם לכל סוג חומר וגידול.
סיפורי הצלחה מרחבי העולם
הדוח כולל מספר מקרים שממחישים את ההשפעה הדרמטית של רחפנים חקלאיים:
קפה בברזיל:
באמצעות רחפני DJI Agras T40 ו-T50, חקלאי קפה הצליחו להפחית את עלויות הריסוס ב-70% לעומת ריסוס ידני, וב-50% לעומת ריסוס עם טרקטורים.
כרמים ברומניה:
בעל כרם מבוגר שהשתמש ב-Agras T50 הפחית את כמות התכשירים מ-241.64 ליטרים ל-111.94 בלבד. זמן העבודה קוצר מ-3–4 ימים ל-2.5 שעות. הרחפן התמודד היטב גם בשטח הררי ורטוב, בו טרקטורים מתקשים לפעול.
אתגרים עיקשים באימוץ טכנולוגיה
לצד ההצלחות, קיימים עדיין חסמים משמעותיים:
מחיר גבוה:
מערכת שלמה לריסוס כוללת תוכנה, הכשרה וציוד טעינה – ועלותה כ-5,000 דולר. למרות שמחיר הרחפנים ירד בשנים האחרונות, חוות קטנות במדינות מתפתחות מתקשות לעמוד בכך.
מיומנויות טכנולוגיות:
הפעלת הרחפן וניתוח הנתונים דורשים ידע מקצועי – מה שמקשה על חקלאים שאינם טכנולוגיים. כמות הנתונים הגדולה מוסיפה לאתגר.
תשתיות:
חוסר חיבור לאינטרנט באזורים כפריים מהווה חסם, לצד היעדר תקנים אוניברסליים למערכות ניתוח נתונים, שגורמים ל”אי התאמה” בין מערכות.
יעילות לחוות גדולות:
רחפנים מתאימים במיוחד לשטחים קטנים או קשים לגישה. אך לחוות ענק, הם פחות יעילים ויקרים יותר לעומת טרקטורים או מטוסים. כך גם בצילום NDVI – שמתאים בשלב זה לשטחים קטנים.
חסמים דמוגרפיים וחינוכיים:
חקלאים מבוגרים נוטים להירתע מטכנולוגיות חדשות. במקביל, רמת ההשכלה הדיגיטלית נמוכה בקרב חלק מהחקלאים, בעיקר באזורים כפריים.
הרחפנים החקלאיים הופכים לחלק בלתי נפרד מהחקלאות המודרנית – תורמים לשיפור היעילות, חיסכון בעלויות, ושמירה על הסביבה באמצעות טכנולוגיה חכמה וחדשנית.
